להצביע לכאן

מי אנחנו באמת? לא מי שאנחנו בעיניהם של אנשים אחרים, או במראה, או לפי אמונות או הנחות שלא נבחנו, אלא מי אנחנו לפי החוויה הישירה שלנו?

מורים רוחניים אומרים שמי שאנחנו באמת זה לא הנראות שלנו.  עמוק עמוק בפנים, יותר בפנים מהנשימה עצמה, אנחנו מרחב לעולם. הם אומרים שכדי להבחין באמת הזאת, עלינו לבחון זאת בצורה תמימה, כמו שילד מסתכל. איפה להסתכל? בדיוק לאותו מקום שממנו אנחנו מביטים אל העולם. ומתי לעשות את זה? בדיוק עכשיו.

כדי לראות מי אנחנו באמת, תעשו את הניסוי הבא.

כשאתם מסתכלים על כל נקודה בעולם אתם מסתכלים על צורות. אתם במרחק מסוים ממה שאתה רואים, ואתם מסתכלים על אובייקטים. עכשיו תבחנו את זה - תפנו את תשומת הלב שלכם אל אובייקטים במרחב ותצביעו עליהם (התמונה רק מדגימה כיצד לעשות את זה, אבל חשוב שאתם תעשו את זה).



לדוגמא, אני רואה את הצורה והצבעים של החדר הזה..
















של הברך שלי..














ובכל ההבחנות הללו תשומת הלב שלי פונה החוצה, אל אובייקטים שיש להם התחלה וסוף. שיש להם צורה.






עכשיו תיקחו את האצבע ותפנו אותה חזרה לאיפה שהפנים שלכם.




מה אתם רואה? אתם מסתכלים פנימה - מכוונים את תשומת הלב 180 מעלות חזרה מהאוביקטים שם בחוץ בחזרה לסוביקט, למקום שממנו כיוונו את תשומת הלב. האם אתם רואים שם פרצוף? האם אתם רואים שם משהו - צבע, צורה או תזוזה?

כשאני מפנה את תשומת הלב שלי לתוך המרחב שממנו אנשים אחרים רואים את הראש שלי, אני לא מוצא צבעים או צורות. כשאני מפנה את תשומת הלב חזרה פנימה, אני מוצא מרחב ללא גבול. המרחב הזה הוא שקוף ונקי. והמרחב הזה מודע לעצמו, ער.

בעוד שאותו מרחב הוא ריק, בו זמנית הוא מלא בכל מה שקיים - האצבע שלי, צלילים, רגשות, העולם..

עכשיו אני רואה מי אני באמת - אני רואה את האינסוף האחיד ממש בלב החוויה שלי, זה שבתוכו העולם קורה.

מה אתם מוצאים שם? גם אתם מסתכלים מתוך המרחב הזה? מתוך מודעות?

אתם יכולים להמשיך עם עוד ניסוי.

רוצים לראות איך דאגלס הארדינג תיאר את הרגע הראשון שבו הוא ראה את מי הוא באמת?