הקו התחתון

ברור שבשביל אחרים אתה עם ראש! אתה גם עומד כמו כולם - הראש שלך למעלה , ואז הגפיים ואז הרגליים למטה.

 







אבל התחשב בזווית ראייה שלך - האם אתה שונה?

אני כן.

מהזווית ראייה שלי הגוף שלי ללא ראש. האמת שאם מסתכלים ממש טוב שמים לב שגם הרגליים הפוכות, כאשר כפות הרגליים בחוויה שלי נמצאים לא למטה אלא ממש למעלה בקצה העליון של שדה הראייה שלי, מעל לשאר הגוף שלי.

מתחת לכפות הרגליים שלי אני רואה את שאר הרגליים שלי הבטן שלי והחזה שלי שלאט לאט מתפוגג. 

איפה שהחזה מתפוגג נמצא ״הקו התחתון״ (בתמונה תוכלו לראות את זה ״The bottom line").

מה אני מוצא מתחת לקו התחתון? החזה שלי מתפוגג אל תוך כלום! 

תהום עצומה - ללא גבול וריקה. 

אך אם זאת החלל הזה לא בדיוק ריק - הוא אפילו מלא. מלא במה?

הוא מלא עם כל הדברים שמעל הרו התחתון. 

תבחנו בעצמכם. האם גם הגוף שלכם ״ללא ראש״?

האם הרגליים שלכם נמצאים בחוויה הישירה שלכםבקצה העליון של שדה הראייה שלכם והחזה למטה? אם כן הגוף שלכם הפוך!

עכשיו אבקש ממכם להפנות את תשומת הלב שלכם למטה לאיזור שהגוף מתפוגג - מה מתחת לקו הזה? ומה מעל הקו?

במפה הזאת דאגלאס הארדינג צייר שמעל לקו התחתון רואים את כל העולם. מתוך הקו התחתון יוצא העולם ״גופנו ללא הראש״ . מעבר לגופנו ללא הראש זה האיזור של אנשים אחרים, כולל את הדמות שלך במראה, ומעבר לקו הזה זה המקום של שאר החיים והפלנטה, מעבר לזה פלנטות אחרות, כוכבים וגלקסיות... כל הגלקסיה נמצאת מעל הקו התחתון!

להיות ״מואר״ זה לא להתעלם ממה שנמצא מעל הקו התחתון - הכלום הזה. זה לראות ולחוות את מה שאתה באמת - החלל שממנו העולם נוצר כמו גיזר שיוצא מהאדמה. למרות שהגיזר של מודעות זה לא דבר מוחשי, זה עולה בכל הדברים. 

מהזווית שלנו בגוף ראשון (איך שאנחנו רואים את העולם) - אני מייצר את העולם בלי לדעת איך אני עושה את זה בכלל ובלימאמץ. תסתכלו! הרגע הזה מתפוצץ מתוככם ואתם מייצרים אותו.

לחיות את החיים מהזווית שלנו בגוף ראשון

להיות מודע למה שמתחת לקו התחתון שלך ומה שמעל לקו התחתון שלך זה להיות מודע ולחיות שונה לגמרי מפשוט לחיות ״חיים רגילים״. זה לחיות שאלוהים חי דרככך. כמובן שהדרך לחיות ככה היא פנימית ולא חיצונית - אף אחד אחר לא יכול לראות את הקו התחתון חוץ ממך, אף אחד לא רואה אותך מייצר את העולם מכלום! אתה גם מודע לגמרי שבשביל אחרים אתה לא אלוהים! אתה לא מתבלבל בין הזהות שלך בחברה, איך שאתה נראה לאנשים אחרים, עם הזהות האמיתית שלך.

אבל איזה מהזהויות הללו היא האמיתית? זאת שנראית לעולם או זאת שאתה חווה מגוף ראשון?

התשובה היא שאתה מודע לשניהם. אתה מגיב לסיטואציות בצורה שונה כי אתה יודע שאתה מייצר כל סיטואציה בעצמך. תגלה בעצמך איך אתה מגיב לסיטואציותלאחר שאתה מודע לקו התחתון. 

אפשר לסכם את ההבנה של לחיות את החיים מהזווית שלנו בגוף ראשון - אתה לא חושב שאתה מוצר של העולם, קטן ומוגבל, קורבן של הנסיבות של החיים אלא אתה המקור של כל מה שנוצר ברגע זה, המקור של החיים. להיות מודע לזה עושה את כל ההבדל. 

קחו לדוגמא ביטחון עצמי. מה יכול להשפיע לטובה יותר על ביטחון עצמי מלגלות שאתה לא קטן ומוגבל אלא היוצר של כל העולם? שיש לך את הכוח הזה בתוכך? גילוי שכזה, טבעי שילווה בצניעות ובקבלה עצמית, כי למרות שאתה מודע לכוח העצום שלך, האגו שלך (מי שאחרים רואים אותך) לא יכול לקחת על זה קרדיט. אני זוכר שדאגלס הארדינג העביר קורס לקבוצה של ילדים. הוא ציטט את מייסטר אקהרט שאמר - ״אלוהים בפנים, אני בחוץ״.

ציטוטים:

האדם הוא למראית עין נגזרת של העולם, אך מטבעו הוא המקור של העולם. רומי.

לנשמה יש אור בתוכה שדרך האור היא מייצרת את כל הדברים. מייסטר אקהרט. 

מי שמוצא (אהבה), לא מוצא כלום וכל הדברים; זה גם בטוח ונכון. אבל איך הוא לא מוצא כלום? למה, אני אגיד לך איך. מי שמוצא אותה, מוצא תהום על-חושית על-טבעית, שאין לה קרקע או תהום לעמוד עליה, ובמקום שאין מקום לגור בה; והוא גם מצא שום דבר לא דומה לו, ולכן ניתן להשוות אותו לשום דבר. כי היא עמוקה יותר מכל דבר, והיא כאין וכאפס ביחס לכל הדברים, כיון שאינה מובן על ידי אף אחד מהם. ובגלל שהוא כלום בהתאמה, לכן הוא חופשי מכל הדברים; והוא רק הטוב, שאדם אינו יכול לבטא או לבטא את מה שהוא; אין שום דבר שניתן להשוות אליו, לבטא אותו באמצעותו. ג׳ייקוב בוהמי.