המראה מראה לך איך אתה נראה באורך זרוע. זה בערך מה שאחרים רואים כשהם מסתכלים עליך מהמרחק הזה.
הביאו את המראה לאמצע הדרך אליכם.
תקרב את זה - אתה רואה עין ענקית. צור קשר עם המראה - אתה רואה טשטוש. כעת הזיזו את המראה בחזרה למרחק הזרוע.
מי מההופעות האלה אתה? ובכן, כולם. כל אחד הוא אתה מטווח אחר. המראה שלך מראה לך שהנראות שלך משתנה עם המרחק.
הנח את הכרטיס לרגע.
אם היינו יכולים למקם מראה באורך מלא בצד השני של החדר היית רואה את כל הגוף שלך שם. המראה תעזור לך לראות את עצמך מהטווח הזה. מה שתראה שם יהיה דומה לאופן שבו אתה נראה לאחרים בטווח הזה.
דמיינו לעצמכם מראה ענקית בשמיים —הייתם רואים שם את ישראל. זה המראה שלך בטווח הזה - הפנים האורבניות שלך, הגוף האורבני שלך. אתה צריך את השכבה הזאת - "אתה צריך את מערכות המים והביוב, רשת החשמל, הכבישים והמבנים... אנחנו לא יכולים להתקיים כפרטים בלי הגוף הגדול הזה. דמיינו לעצמכם הסתכלות במראה גדולה עוד יותר רחוקה יותר, נגיד על הירח - הייתם רואים את כדור הארץ שם. אלו הפנים הפלנטריות שלך - המתבטאות בטווח הזה. בטווח הקרוב הזה יש לך פנים אנושיות, בטווח הרחוק הזה יש לך פנים פלנטריות. שניהם הפנים שלך. בדרך כלל אנחנו לא חושבים ככה אבל זה הגיוני לחשוב ככה. זה גם די נפלא שיש להם פנים פלנטריות, גוף פלנטרי. יש לך גם גוף סולארי. מכמה שנות אור אתה כוכב! אפילו רחוק יותר יש לך גוף גלקטי. למה שלא תגידו כן לגוף היפהפה רב הרמות שלכם?
חלק 2 - החור
תסתכל על החור בכרטיס. זה חור עגול. בגלל שזה חור אתה יכול להכניס כל דבר בתוכו. שימו לב מה נמצא בתוך החור עכשיו - חלק מהחדר. שאר החדר נמצא מחוץ לקצה הכרטיס.
עכשיו הביאו את החור בערך באמצע הדרך אליכם ושימו לב למה שקורה - הוא נעשה גדול יותר. יותר מהחדר נכנס לתוכו. תקרבו יותר וזה נעשה אפילו עוד יותר גדול. המשיכו להזיז אותו אליכם וצפו במה שקורה - הצדדים של החור מתרחבים זה מזה, החלק העליון והתחתון ואז נעלמים.
בואו נעשה את הניסוי הזה שוב. תסתכל על החור. זה חור עגול. זה די קטן. בגלל שהוא ריק אתה יכול למלא אותו בכל דבר. אני מתאים את הרצפה לתוכה, אבל עכשיו אני מכניס לתוכה אדם, עכשיו תמונה. זה לא מסרב לכלום. זה לא אומר 'לא' לכלום. זה לא אומר, 'אני אגיד 'כן' לרצפה אלא 'לא' לכיסא הזה.' הוא בנוי פתוח. פתוח ללא תנאי.
כל מה שנותר הוא המרחב חסר הגבולות הזה. אתם רואים שהמרחב שבו אתם נמצאים פתוח ללא תנאי. אתה פתוח ללא תנאי לכל מה שאתה חווה.
עכשיו תוריד את הכרטיס. אתה עדיין פתוח ללא תנאי.
אנחנו נעשה את הניסוי הזה פעם נוספת. זהו מסע ייחודי - מאזור המראה שלך אל המציאות שלך. אתה נוסע הביתה למי שאתה באמת. לאט לאט תשים את הכרטיס. כשאתם צופים בחור המתקרב אליכם, אתם מזיזים את תשומת הלב שלכם איתו, חזרה לעבר המקום שממנו אתם מביטים. המשך לחפש. לא אכפת לך מה אנשים אחרים רואים, הם שם בחוץ מסתכלים על המראה שלך בעוד שאתה כאן מסתכל על המציאות שלך. כשאתה מביא את תשומת הלב שלך כל הדרך הביתה עם הכרטיס, אתה רואה שאתה לא נראה לך טיפש. אתה יודע שאתה נראה מטופש לאחרים שם בחוץ אבל כאן אתה נקי, ברור, פתוח, חופשי, חסר גבולות, מלא בכל. אל תדברו מתוך המרחב שלכם, העצומות שלכם, האלמוות שלכם, העושר שלכם. אל תיתן לאחרים להוציא אותך מהאצילות המדהימה שלך. העצמי האמיתי שלך הוא חסר גבולות, נצחי, עשיר, חזק, יפה. מדברים עלינו מהאמת, אנחנו נותנים את הכוח שלנו, אנחנו נותנים לאחרים להגיד לנו מי אנחנו. עכשיו אנחנו לוקחים בחזרה את הכוח שלנו בדרך הפשוטה ביותר - פשוט על ידי התבוננות וממשיכים להסתכל. אתה מאזן בין המשוב שאתה מקבל מאחרים לבין החוויה שלך לגבי מי שאתה באמת. אתה פתוח. שום דבר לא נדבק. אם מישהו אומר שאתה נראה מטופש, עכשיו אתה יכול לומר, 'טוב אני נראה לך טיפש שם, אבל כאן אני לא נראה מטופש. מה שאתה אומר עלי לא נדבק כאן.’ האם זה נכון?
להלן קטע מתוך הספר הקטן של חיים ומוות מאת דאגלס הארדינג. הארדינג משתמש בניסוי הקלפים כדי להדגיש את האלמוות שלנו.
לובשים אלמוות
צרו שני חורים לא שווים בכרטיס והרכיבו מראה מאחורי הקטן. (מראה תיק יד היא אידיאלית.) [ראה תמונה למעלה למראה הכרטיס.]
החזיקו את הכרטיס באורך זרוע והשוו את הדיוקנאות האלטרנטיביים הללו של עצמכם - פנים וללא פנים.
ראו עד כמה הילד הקטן מלא בעצמו ובחייו שלו - ולכן מזדקן ומת.
ראה כמה ריק מעצמו ומחייו הוא הגדול וכמה מלא באחרים - ולכן חסר גיל וחסר מוות.
מהי התמונה האמיתית שלך כפי שאתה, איפה אתה?
נסה אותם ותראה. שים את החור-בכרטיס הזה מאוד מאוד לאט כמו מסכה, צופה במה שקורה לתוכן שלה ולקצוות שלה...
ראה כיצד ה-Big One הופך גדול יותר ויותר עד שהוא חסר גיל ולעולם כולו, בעוד שהקטן נהיה מעורפל יותר ויותר עד שהוא נעלם בנקודת המגע.
החזק את הקלף במקומו בזמן שאתה נהנה לאחר שראית את התמותה ולבש את האלמוות שהיה שלך כל הזמן.
המשך להחזיק את הכרטיס במצב...
לקטן הזה שם במראה היה שם, כתובת ומספר טלפון, עבודה, מין ומצב משפחתי, גיל, לאום... היו לו כל מיני תפקודים גופניים ונפשיים כלליים שקבעו את הקבוצה האתנית שלו. המינים והסוגים היו, וכל מיני סוגים מסוימים שקבעו את זהותו הייחודית בתוך הקבוצה. ובהתאם לכל זה, היו לזה התחלה וסוף, יום הולדת ו - מתקרב - יום מוות.
ואף אחד מהמערך העצום של מאפיינים ותפקודים לא עמד בבדיקה מדוקדקת. כל זה נעלם בדרך פנימה, והותיר אותך חופשי לחלוטין מכל דבר מסוג זה, מכל דבר משלך, ובוודאי מכל דבר משלך שהוא מתכלה.
אכן לבשתם אלמוות.