מעגל ללא ראש

כל אחד מכם הוא אחד שכולל את הרבים.

בואו נבדוק את הטענה הזו. בדקו האם התיאור הבא נכון עבורכם.

עמדו במעגל עם כמה חברים – בערך שלושה עד עשרה.

שימו את זרועותיכם סביב זה שאתם קרובים אליו, והסתכלו למטה.

אתם מסתכלים למטה לתוך מעגל של רגליים. ברור שהאנשים שם נבדלים זה מזה, כל אחד תופס את המרחב שלו. הם לא מתמזגים ל"אחד". לכל אדם יש את הרקע וההיסטוריה שלו, שם, גיל, לאום וכן הלאה. שם אנחנו נפרדים ושונים אחד מהשני. שם אנחנו רבים.

תסתכלו על הגוף שלכם - הוא נעלם מעל החזה שלכם. אתם חסרי ראש. הגוף שלכם יוצא מתוך הוויה, מתוך חלל התודעה. יש לכם שני צדדים - האנושיות האישית שלכם שם למטה, והתודעה הזו בראש המעגל.

שימו לב שגם הגופים האחרים דוהים מעל המותניים או החזה שלהם - לאותה תודעה שגופכם דועך לתוכה.

כאן בראש המעגל אין הרבה רווחים - רק אחד. כאן בתודעה חסרת הקצוות הזו אין קווי הפרדה.

התודעה האחת הזו שייכת לכם. זה אתם – החלק הפנימי ביותר שלכם. בתור תודעה זו, אתם כוללים את כל הנוכחים. כל הגופים האלה נעלמים לתוך ויוצאים מתוך ההוויה הפנימית ביותר שלכם. הם בתוככם. שם אנחנו רבים, הנה אנחנו אחד.

לכל אחד מאיתנו יש את נקודת המבט המיוחדת שלו, המחשבות והרגשות שלנו. רוב זה נסתר מאחרים. אני לא יודע מה אתם חושבים, וגם לא מה העבר שלכם. אולי אני אפילו לא יודע את שמכם. אתם גם לא יודעים מה אני חושב וכו'. אנחנו שונים. במידה רבה אנחנו מסתורין זה לזה.

אבל בראש המעגל אתם לא שונים ממני, לא נסתרים ממני. כאן אני רואה לא רק את מי שאני באמת אלא גם את מי שאתם באמת, כי כאן שום דבר לא חוצץ בינינו, כאן שום דבר לא נסתר. הנה אני רואה שאתם, כמוני, פתוחים, ברורים, דוממים, חסרי גבולות...

כאן בראש המעגל, בשקט של ההוויה, במרחב הברור הזה, בפשטות הזו, כל ההבדלים בינינו מתמוססים, כל הפרדה מתגברת - מבלי להכחיש או להרוס את ההבדלים היקרים האלה שהתגלו שם למטה. לתודעה הפתוחה שנמצאת איפה שאמור להיות הראש שלנו יש מקום לכל נקודת מבט, מקום לכל ישות.

להיות האחד

בהסתכלות על הצופה אני חוזר הביתה אל האחד, אל הבודד, אל מי שאני באמת. שם למטה במעגל אני אחד מני רבים - אחרים עומדים משני הצדדים שלי, מלבדי, איתי, אולי אפילו נגדי. אבל כאן, מעל קו החזה שלנו, אין אחרים. כאן כל הפילוגים נרפאים, כל הפרדה מתגברת, כל השונות מתמוססת.

כאן, שכולל את כולנו, נמצא האחד בתוך כל היצורים. אתם האחד הזה.

השלכות

כשאני מניח שאני רק מי שאני נראה, אז אני מחשיב את כל האחרים כמרוחקים. הם לא כמוני, אחרים – אולי אפילו מאיימים. אני מעמת אותם עם הפנים שלי, המראה שלי, הגוף, הלאום, הגיל... עימות מוביל לעתים קרובות לקונפליקט. זה מצב של "אני ואתה", תרחיש של "אנחנו והם".

איך זה משנה כשאני נהיה מודע לתודעה הריקה והרחבה שלי? אני עדיין מודע להיותי אינדיבידואל נפרד - אני רואה שהגוף שלי נפרד משלך, אני יודע שהחוויות שלי שונות משלך. אבל אני גם מודע להיותי אף אחד וכולם, להיותי האחד שכולל את כל היצורים. עכשיו אני מבין שאתם לא פשוט "אחר", אתם גם אני עצמי. הגוף שלכם נמצא בהוויה שלי, בדיוק כפי שהגוף שלי נמצא בהוויה שלי - אני מכיל את שנינו. עכשיו אני לא מתעמת איתך פנים אל פנים אלא כולל אותך. אני אתה.

במידה שאתייחס ברצינות לעובדה הזו, המודעות הזו תשנה את הדרך שבה אני מתייחס ל"אחרים". אוכל לראות ש"אחרים" הם גם אני. ברגע שהתעוררתם לאמת העמוקה הזו, ברגע שראיתם את האמת העמוקה הזו, המשיכו לראות אותה, המשיכו לחזור אליה, המשיכו להיות כך במודע, המשיכו לחיות ממנה ולחקור את משמעותה. ראו איך זה משפיע על הדרך שבה אתם מגיבים לאחרים. תיהנו מהגילוי הנפלא והמדהים שאחרים הם גם אתם!

בתחנת רכבת צפופה, בבית קפה, במסיבה, במשרד, בבית, בסופרמרקט – בכל מקום אני יכול לבחור להיות מודע לכך שאני כולל ומכיל את כולם ואת הכל. כמה אינטימי. כמה עמוק. כמה יפה. כמה משנה חיים. כמה נכון.

התעוררו ותהנו מהאחדות הפנימית שלכם עם כל היצורים!

ציטוטים

כולנו פחות או יותר חולים עד שאנו מוצאים על ידי חקירה עצמית את האחדות שלנו עם כולם. ד.א. הארדינג

האחד הוא "בודד" לא בדרך של הדרה אלא בדרך של הכללה. ד.א. הארדינג

כאן אנחנו משקיעים את ההבדלים - או יותר נכון, אנחנו שוקעים ומשאירים את ההבדלים שלנו צפים. ד.א. הארדינג

כשהוא מתעורר ולא רואה אף אחד בבית מלבד עצמו, אז הוא אומר, 'אני קיים, ואין אף אחד מלבדי' רומי

הפנה פניך אל פניך: אין לך קרוב מלבדך. רומי