תצטרך צינור מנייר.
איך תעשה את זה?
אופציה אחת זה לחתוך את הקצה של שקית נייר, ואופציה שניה זה למצוא פיסת נייר גדולה ולהדביק את הקצוות יחדיו כדי ליצור צינור - גדול מספיק כדי להתאים את הפנים שלכם בקצוות הנגדיים.
א' ו-ב' פותחים את השקית ומכניסים את פניהם לקצוות הנגדיים שלו.
הבן אדם השלישי (ג׳) שואל את השאלות הבאות:
1. לפי מה שאתה רואה באמת, ולא לפי מה שאתה זוכר או מדמיין, כמה פרצופים יש בצינור?2. האם בחוויה שלך אתה פרצוץ לפרצוף או פרצוף ללא פרצוף? או פרצוף לכלום?
3. האם הצד שלך סגור או פתוח?
1. האם אתה עכשיו (כגוף ראשון יחיד, בזמן הווה) מסוג הדברים שיכולים להזדקן או להתקלקל, להתחיל או להסתיים?
2. מי או מה זה ה-'אני' שטרם נולד והבלתי מת?
1. האם אתה כאן (במרחק 0 ס"מ) משהו שדומה לבן הזוג שלך שם (במרחק 30 ס"מ)?
2. האם אתה יכול למצוא 'חומר' (ראש, פנים, עיניים...) במרחק 0 ס״מ?
3. האם ׳רוח׳ היא משהו שאפשר לחלק אותו? אתה יכול למצוא כל 'רוח' או 'תודעה' בין העיניים של מי שבצד השני?
4. האם חיית בשקר כפול - הענקת תודעה לפרצוף הזה, ופנים לתודעה ממול?
5. האם העמדת הפנים הכפולה הזו יכולה לעמוד בבסיס בעיות היחסים האישיות שלך, כל הבעיות שלך?
לחקירה נוספת: האם מה שגילית בצינור נכון מחוץ לצינור, תמיד? צא מהצינור.
1. האם אתה רואה את הפנים של בן אדם ב׳ בצורה ברורה יותר מחוץ לצינור, אולי עם יותר צבעים מסביב?
2. האם אתה מוצא את הפרצוף הזה פחות חביב עכשיו?
3. האם ה'רוח' ניתנת לחלוקה, או האם הרוח זה כל החוויה שלך כולל מי או מה שמציץ דרך העיניים של חבר שלך?
4. האם תוכל לומר כעת לבן זוגך: 'הפנים שלך אינן יותר מהמראה הזמני שלך; אני לא פחות מהמציאות הנצחית שלך'?
5. האם אתה יכול עכשיו לומר לכל היצורים בכל מקום: 'הנה, אני זה אתה'?
תפיסה פתאומית שהסובייקט והאובייקט הם אחד תוביל להבנה חסרת מילים מסתורית עמוקה - אתה תתעורר לאמת הזן. הואנג-פו
כמה נפלאה דרך האהבה, כאשר חסר הראש מתנשא. חאפיז