הצבעה דו-כיוונית

הצביעו עם אצבע מורה אחת החוצה אל העולם, ועם האצבע המורה השניה הצביעו פנימה לאיפה שהראש או הפרצוף שלכם.

האצבע שמצביעה החוצה מצביעה לבליל של צבעים וצורות. זה תמונה ממש מורכבת. ככל שאתם משקיעים יותר זמן אתם מבחינים ביותר פרטים. והרבה פרטים בנוף שלכם בכלל מוחבאים - מוסתרים על ידי דברים אחרים.
אך הסיפור של האצבע המורה שמצביעה פנימה שונה. פה המרחב מוסתר. אתם יכולים לראות את כולו, בבת אחת. בתמונה אני רואה רק חלק מהחדר עם האצבע שמורה החוצה, אבל ממש פה איפה שהאצבע מצביעה פנימה, אני רואה את כל המרחב. אין עוד מה לראות פה, שום דבר לא חבוי. תסתכלו בעצמכם. המרחב הזה הוא חלק ממכם שאתם לא יכולים לאבד, הוא נמצא אתכם בכל מקום. כל הזמן.

מה יותר פשוט מלראות את המרחב הזה - ולהיות המרחב הזה? המאפיינים של המרחב הזה הם שהוא פשוט, שקוף, פתוח לחקירה, יותר קרוב מקרוב, ומכיל את הכל בתוכו..

האם זה מי שאתם באמת? האם אתם מצד אחד ריק, ובאותו הזמן מכילים את הנוף בחוץ שתמיד משתנה? כדי לגלות, פשוט תסתכלו. לראות את המרחב הקרוב הזה זו משימה פשוטה.

מה אפשר לעשות עם זה בחיי היום-יום?

ברגע שראיתם שאתם מרחב לעולם, בפעם הבאה שאתם נמצאים בסיטואציה מסובכת, תפעלו מהמקום הזה. תפעלו מהיותכם מרחב לעולם, מתוך המקום הבהיר הזה. תשומת לב דו-צדדית. ישנה סיטואציה מסובכת שם ומנגד ישנה בהירות פה. אתם לא דבר שנקלע לסיטואציה אלא מרחב לכל מה שקורה. הבהירות פה לא מושפעת מהסיבוך שם. ככל שתפעלו יותר מהמרחב הקרוב, מהבהירות, גם בסיטואציות מסובכות אתם תרגישו את הזרימה. לאט לאט, דרך החוויה, אתם לומדים לסמוך על העומק של מי שאתם. עצמים עשויים להתנגש עם עצמים אחרים, והם גם יכולים להיות מוגבלים במשאבים, אבל מי שאתם באמת - זה לא עצם. אתם לא דבר כזה או אחר שמוגדר על ידי עצמים אחרים אלא המרחב שמכיל בתוכו את כל העצמים. העומק שמתוכו העולם יוצא.

אני ממליץ לכם להתחיל לפתח הרגל להיות ערים למרחב שממנו אתם רואים את העולם, גם בסיטואציות מסובכות. 

הניסוי הזה הוא פרקטי. המענה לסיטואציות מורכבות מגיע מלהיות פתוח לאחד, שאחרי הכל, הממציא את הבעיות הללו מלכתחילה!